תיאור
קורס העשרה של "יד ושם" – רשתות אנושיות ותקשורת בתקופת השואה
הקורס מתקיים בשיתוף פעולה עם "יד ושם" בימי רביעי בין השעות 16:30– 18:00 בתיכון הראל.
הקורס יכלול 8 הרצאות שתתקיימנה אחת לחודש. המרצים בקורס הם מרצים מיד ושם.
מפגש 1 – 21.10.2026 – רשתות חינוך עיתונות, תיאטרון וקולנוע בעולם היהודי לפני השואה
מפגש 2 – 25.11.2026 – איך יוצרים מדינת טרור – רשתות של דיכוי ותעמולה בגרמניה הנאצית
מפגש 3 – 23.12.2026 – מכתבים ומכתבים אחרונים כמקור מידע
מפגש 4 – 20.1.2027 – מה ידע העולם על אושוויץ ומתי?
מפגש 5 – 24.2.2027 – קשריות בגטאות – רשת של מידע
מפגש 6 – 31.3.2026 – רשתות הצלה בפולין
מפגש 7 – 7.4.2027 – רשתות של הצלה במערב ובמרכז אירופה
מפגש 8 – 19.5.2027 – תקשורת בין הניצולים אחרי השואה – אלם? שתיקה? רשתות קשר?
רשתות אנושיות ותקשורת בתקופת השואה
במהלך השואה התקיימו רשתות אנושיות וחברתיות, שהיו חיונית להישרדות, לסיוע, להצלה ואף לניסיונות התנגדות. חרף תנאי הבידול האנושי, התאמצו יהודים, לתקשר זה עם זה מעבר לחומות הפיזיות, הרעיוניות והנפשיות, של הכיבוש הנאצי. הם עשו זאת באמצעות מכתבים, שליחים (למשל הקשריות), מברקים ולעיתים אף טלפונים. תקשורת זו אפשרה העברת מידע, כסף וחפצים, ועיצבה את הבנת המציאות ואת דרכי התגובה אליה. מעבר לכך, גם בין יהודים לבין לא־יהודים: מכרים, שכנים ובני משפחה, התקיימה תקשורת ששימשה להפצת מידע, הברחת מזון, אפילו בין ילדים לבין עצמם ובהמשך גם לניסיונות הצלה.
לתקשורת זו היה גם ממד נפשי עמוק: היא חיזקה תחושת שייכות, תקווה והמשך חיים. מנגד, נתק תקשורתי, ובמיוחד היעדר תגובה, ערער את עולמם של היהודים והחריף את תחושת הבידוד וחוסר האונים.
במקביל, השלטון הנאצי הפעיל מערכת תקשורת מגויסת ששירתה את האידאולוגיה, גייסה את החברה הגרמנית למלחמה ולרצח, ונאבקה בכל רשת תקשורת מחתרתית. אולם, גם במציאות הזו התקיימו רשתות מחתרתיות של קשרים אנושיים על בסיס של אמון ואינטרסים, אישיים וקולקטיבים. כך למשל עמדה התקשורת בבסיס פעולתן של מחתרות ושל מרידות במחנות כמו אושוויץ וסוביבור שהתאפשרו הודות ליצירת אמון, תיאום ותשתיות קשר בין אסירים יהודים ולא־יהודים
גם פעולתם של חסידי אומות העולם הושתתה על רשתות אנושיות ותקשורת. הדבר התקיים הן במפעלי הצלה של רבים, אך גם בהצלתו של יהודי בודד. לקיום יהודי במסתור נדרשו רשתות סיוע רבות ביניהן; זייפני מסמכים, שליחים, כסף, טיפול רפואי ועוד.
במעגלים רחבים אף יותר התקיימה תקשורת סביב גורלם של היהודים בקרב בעלות הברית והעולם החופשי. השאלה איך ומתי נודע לעולם החופשי על רצח היהודים היא תוצר וביטוי של תהליכי העברת מידע ותקשורת אנושית על רצח היהודים. דיווחים מודיעיניים, מידע אמין ומסולף כאחד, אנשי קשר רשמיים וחשאיים נעו בין גורמים שונים ביניהם פעלו גם יהודים אשר השפיעו על סדרי עדיפויות, והותירו חותם על אופן תגובת העולם להשמדת היהודים. בכך היו רשתות הקשר לא רק אמצעי להעברת ידע, אלא גם גורם מעצב של פעולה – ושל היעדר פעולה – אל מול אחד הפשעים הגדולים בתולדות האנושות.
מובילות החוג : טובה מן נייד 0502636225 ותמר רמות נייד 0544820591
נא הודיעו לאחת מהן על כוונתכם להשתתף בקורס.
